<h1>הרוקח סימן שכ"ו</h1>
<h2>דף ב.</h2>
מאימתי קורין את שמע בערבי' משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן וסימן לדבר צאת הכוכבים. ירושלמי הקורא קודם לכן לא יצא. ומה שקורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד מתוך דברי תורה. ואותם שהיו מתפללין תפלת הערב מבעוד יום שמא לא סברי כר' יוחנן דאמר בפ' א' צריך לסמוך גאולה לתפלת ערבית ועוד תפלת ערבית רשות. שמעתי מרבי יב"א היה קורא קרית שמע עם הציבור כשמתפללין ביום מתפלל עמהם תפלת ערבית כי אין תפלתו של אדם נשמעת אלא עם הציבור וביציאת הכוכבי' היה קורא ק"ש על מטתו בברכותיה אבל עיקר המצוה להתפלל קרית שמע בברכותיה ולסמוך גאולה לתפלה לאחר יציאת הכוכבים. זמן קרית שמע ערבית מיציאת הכוכבים עד עמוד השחר. חכמים עשו חיזוק לדבריהם כדי שלא יאמר אדם כשבא מן השדה אלך לביתי ואוכל קימעא ואחר כך אקרא קרית שמע נמצא שינה חוטפתו וישן כל הלילה. אלא קורא קרית שמע ומתפלל. ואם לא קרא בלילה קורא קודם עמוד השחר. ובלבד שלא יאמר השכיבנו. במנחות בפ' שתי הלחם (דף צט) קרא קרית שמע ערבית ושחרית קיים לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. בברכות בפ' היה קורא (דף יד) אנן אתחולי מתחלינן פרשת ציצית וקיימא לן אם התחיל גומר.
<h2>דף ו:</h2>
תפלת המנחה, אשרי, יתגדל, יהא שמיה רבא, יתברך. בפ' א' דברכות לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה. שנאמר ויהי כעלות המנחה ויגש אליהו הנביא. ומסקי' בפ' תפלת השחר תפלת המנחה עד הערב ר' יהודה אומר עד פלג המנחה דעבד כמר עבד דעבד כמר עבד. ונהגו להתפלל מנחה עד הערב. ביומא בפרק אמר להם הממונה (דף כח) צלותיה דאברהם מכי משחרי כתלי לאחר ז' שעות ומחצה עד הערב. והלכה מתפלל של שבת בערב שבת ואומר קדוש על הכוס.
<h2>דף יא.</h2>
בערבית מברך שתים לפניה ושתים לאחריה. אחת ארוכה ואחת קצרה. המעריב ערבים. בערבית פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור לא יצא. פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים יצא. אהבת עולם על שם אהבת עולם אהבתיך.
<h2>דף יד.</h2>
אמת ואמונה בפרק ב' דברכות בין ה' אלהיכם לאמת לא יפסיק ואינו חוזר ואומר אמת אלא יאמר אני ה' אלהיכם אמת ואמונה. בפ' א' דברכות מי שלא אמר אמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו. מברך שתים לאחריה אחת ארוכה אמת ואמונה. ואחת קצרה השכיבנו. אמר ר' יוחנן איזהו בן העולם הבא הסומך גאולה של שחרי' לתפל' של שחרי' וגאולה של ערבית לתפלה של ערבית. והא בעי למימר השכיבנו אלא כגאולה אריכתא דמי. והגאונים תקנו פסוקי ברוך ה' לעולם אמן שבהן י"ח פעמים ה' כנגד י"ח ברכות. ואחר כן יראו עינינו ומסיים המלך בכבודו. לפי שתפלת ערבית רשות בפ' תפלת השחר תיקנו לומר הפסוקי' ויראו עינינו. יתגדל ואחר הפסוקי' יתפלל. בפ' תפלת השחר מסיק תפלת ערבית רשות. פר"ח כבר נהגו תפלת ערבית דר' פסיק רשות ואיהו אמר טעה ולא הזכיר של ראש חדש ערבית אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין החדש בלילה. ומשמע אבל שבת ויום טוב חייב. תפלות כנגד תמידין תקנום איברים ופדרים קריבין כל הלילה. וכן תפלת הערב כל הלילה. אמר ר' יוחנן לעולם יזהר אדם בתפלת הערב שנאמר תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב.
<h2>דף כ:</h2>
בפרק ג' דברכות נשים חייבות בתפלה. במדרש ויכולו יליף מחנה שהיתה מתפללת י"ח ברכות. רמה קרני מגן. ממית ומחיה מחית המתים. אין קדוש האל הקדוש. דעות חונן הדעת. ונכשלים אזרו חיל הרוצה בתשובה. מוריד שאול ויעל חנון המרבה לסלוח. שמחתי בישועתך גאל ישראל. מקים מעפר רופא. שבעים בלחם מברך. חסידיו ישמור מקבץ. גם אוהב צדקה ומשפט. ורשעים בחשך מכניע. קשת גבורים מבטח לצדיקים. קרן משיחו דוד. אין צור כאלהינו אל תרבו תדברו שאותך לבדך ביראה נעבוד. יצא עתק מפיכם הטוב. ויתן עוז למלכו עושה השלום.
<h2>דף כו.</h2>
בריש תפלת השחר טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים. ואין בזה משום עבר יומו בטל קרבנו. ויהבי ליה שכר תפלה, שכר תפלה בזמנה לא יהבי ליה. ודווקא טעה אבל בטל במזיד מעוות לא יוכל לתקון. [כו:] טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל ערבית שתים של שבת. טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל שתים של חול במוצאי שבת. מבדיל במוצאי שבת מבדיל בראשון ואינו מבדיל בשניה. היו לפניו ב' תפלות מתפלל של מנחה ואחר מוסף. במנחה אין אומר ברכת כהנים שאין בו נשיאות כפים כדאמר במס' תענית אבל כשמתענין שהוא סמוך לערב אומר כדאמר בפרק בשלשה פרקים לכך אומר במנחה ברכנו בברכה. תחינה יתגדל.
